ד"ר אליעזר מלכיאל 

עזרה וליווי בכתיבת תיזות ועבודות דוקטורט במדעי הרוח והחברה

 

אני מציע את עזרתי לכותבי תיזות ועבודות-דוקטור במדעי הרוח והחברה בגיבוש רעיונותיהם – הן זה שמקדים את הכתיבה והן זה שמתממש והולך בכתיבה עצמה. הגיבוש הרעיוני ויציקתו בדפוס הלשון אינם פעילויות שנבדלות לחלוטין זו מזו, אלא פנים שונים של פעילות יצירתית מתפתחת אחת. משחק הגומלין בין המבט-ממעוף-הציפור על הטריטוריה ועל הדרך, ובין ההליכה בדרך ופילוסהּ של הדרך, מתקיים לכל אורכו של מעשה היצירה, והמחשבות הראשוניות, שהן גם (מניה וביה) מופשטות, כלליות וגולמיות, מתממשות – נעשות ממשיות, קונקרטיות ועשירות בתוכֶן עם התקדמות העבודה. לכל אורכו של מעשה היצירה הזה, שלובים זה בזה, ללא התר, הרעיונות ודרכי הניסוח שלהם, והתמיכה שאני מציע נוגעת בשניהם. לְמעשה היצירה הזה מסייעים ניסיון ופרספקטיבה, ובנוסף, קל יותר לשחקו בדואט מאשר סולו.

 

גיבוש הרעיונות, הבאתם לכלל בהירות ועקיבות, שימת-לב לקוהרנטיות הכללית שלהם ולמיקומם אל מול רעיונות אחרים בשדה-השיח, יציקתם לתוך דפוסי המחשבה והכתיבה האקדמיים, חשיפת נקודות חולשה (כדי לתקנן או כדי למסגרן בהקשר מודע) – כל אלה (ועוד) ניתנים להיעשות בצוותא מבלי לעמעם את היצירה והאחריות האישית-מקורית של הכותב, וכדברי אפלטון, "לאחר שיח ושיג מרובה הסובב את עצם הבעיה ולאחר חיים שבצוותא – לפתע כאילו יינתז ניצוץ אל הנשמה שידליק בתוכה אור אשר מכאן ואילך כבר יזון את עצמו".

 

את הליווי שאני מציע, ואת אופניו שתיארתי בפסקאות הקודמות, ניתן להכתיר בתווית ליווי פילוסופי. פילוסופיה היא היא חכמת ההדייקה המושגית, ומבחינה זו, כל עיסוק אינטלקטואלי הוא פילוסופי ומה שאני מציע מתבקש וראוי בכתיבה אקדמית (ואולי בכלל) בכל תחום. מבחינה אחרת, מקומה של ההדייקה המושגית משתנה מתחום אקדמי אחד למשנהו: בפילוסופיה היא תופסת מקום מרכזי, בעוד שבדיסציפלינות אחרות המוקד הוא אחר. מידת התרומה של הליווי הפילוסופי לעבודתכם תלויה אפוא גם בדיסציפלינה שבמסגרתה אתם כותבים ובסוג המחקר שלכם. מסיבה זו, אני מציע שיחה מקדמית, בחינם וללא התחייבות מצדכם, שבה נברר את התרומה שהליווי הפילוסופי שלי עשוי להרים לעבודתכם.  

 

• אם אתם עומדים נדהמים מול שפע החכמה בתחום העניין שלכם, ואינכם יודעים אם יש לכם מה להוסיף לה

• אם יש לכם מה לומר, אבל האמירה שלכם טרם ברורה לכם עצמכם ואתם נבוכים

• אם אינכם יודעים להגדיר בבהירות את תרומתכם לשדה הדיון

• אם אתם נעים במעגלים של חשיבה גולמית, ססמאית וערטילאית, שאינכם מצליחים להיחלץ מהם ולהתייצב במסלול של התקדמות קונקרטית בעובי הקורה

• אם אתם שופעים רעיונות שמתגבבים זה על זה, או שמתפזרים לכל עבר, ואינכם יודעים לתת להם כיוון ומיקוד

• אם אתם יודעים להיכן אתם הולכים ואולי גם מהי הדרך להגיע לשם, אבל אינכם יודעים כיצד לבטא את ידיעתכם כך שגם אחרים יבינו –

​

הירגעו, הסירו דאגה ומועקה מלבכם, התייחסו לכל אלה כמו שהם באמת – חבלי עיבור ולידה ויצירה, והתבוננו בהם בעין טובה.

​

מי אני? ד"ר אליעזר מלכיאל (הרי אתם באתר שלי), מורה ומרצה בתחום הפילוסופיה הכללית במוסדות אקדמיים ושאינם אקדמיים (מושבי באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללת הרצוג להכשרת מורים, לימדתי גם באוניברסיטה העברית, באקדמיה לאמנות בצלאל, במכללת עלמא, ועוד). כתבתי שלושה ספרי פילוסופיה, שני ספרים על רבי נחמן מברסלב, ספר ילדים ומאמרים בבמות שונות.

​

אז מה בעצם אני עושה? אני מציע עזרה ב  

• גיבוש נושא העבודה

• תכנון וארגון מבנה העבודה

• בניית ראשי פרקים

• הגעה לבהירות בנוגע למקומה ותרומתה של העבודה בשדה-השיח

• חשיפה ופיתוח של העושר הסמוי ברעיונותיכם הראשוניים והגולמיים, הוצאתם מהכוח אל הפועל, הפיכתם לממשיים

• חידוד הניסוח שבכתב, שהוא מניה וביה חידוד הרעיון והמחשבה

 

כיצד אני עושה זאת?

• אנחנו משוחחים על רעיונותיכם, ובמהלך השיחה אני מתשאל אתכם כדי להבין יותר למה אתם מתכוונים, מאתר עמימויות ותובע הבהרות, מעלה קושיות ומבקש תשובות. שם המשחק הוא פיתוח של כושר הבחנה וחידוד של הבחנות; במהלכו מתברר לכם יותר לְמה התכוונתם ומתחדד לכם מה אתם דוחים (בנקודות מסויימות עלול להתברר לכם שרק חשבתם שהתכוונתם למשהו, ולמעשה המבוי בנקודות ההן -- סתום); שדה ההבחנות מתעשר, ואמירתכם מתעמקת ומתחדדת

• רעיונותיכם, מוקד השיחה, עולים במהלך השיחה עצמה; לחלופין (עם התקדמות העבודה), הם מוצגים בפרקי העבודה שכבר כתבתם; במקרה האחרון, הטקסט שלכם מהווה את הבסיס לדיון

• אם דרוש (או אפילו רק פורה), נצרף לשיחתנו על רעיונותיכם מקורות כתובים נוספים --משדה המחקר שלכם, או משדות אחרים. נחליט על כך ביחד, וניערך בהתאם (כלומר, נקרא אותם מראש)       

• הצטללות התוכן – הצטללות הרעיונות והתבחנותם\התפרטותם -- קשורה באופן מהותי בהצטללות הצורה; לאורך כל הדרך אני נותן את דעתי, ומכוון אתכם, לתביעות המבניות שהעבודה צריכה לעמוד בהן -- תביעות ההגיון (השקפה-מעל, ממעוף הציפור, על המכלול), והתביעות הפורמליות המוסדיות

​